שיטת החסימה המטבולית
שיטת החסימה המטבולית היא פרי מחקר מדעי שהתחיל המדען הגרמני ד"ר אוטו וורבורג בתקופת מלחמת העולם השנייה והמשיך פרופ טומס זייפריד בארה"ב ב 40 השנה האחרונות.
השיטה מבוססת על העובדה שהתא הסרטני זקוק לאנרגיה רבה להתרבות מצד אחד ומצד שני היכולות המטבוליות של התא פגומות. התא הסרטני מבסס את ייצור האנרגיה שלו על נתיבים מטבוליים נחותים עקב שיבוש ברמת אברון המיטוכונדריה בתא הסרטני, כגון ריבוי גליקוליזה של סוכר בנוזל התא ומיעוט oxidative phosphorylation{oxphos} במיטוכונדריה של התא. הגליקוליזה יוצרת ריבוי לקטט וסביבה חומצית סביב התא הסרטני, דבר שמגרה את מנגנוני הגוף לייצר כלי דם חדשים לאזור הגידול לצרכי פינוי הפסולת, והגידול נהנה מכך בהגדלת כמות הדם המגיעה אליו.
התא הסרטני משתמש מעט ב-oxphos הנורמלי וכן משתמש ב נתיב ה pentosephosphate.
התא הסרטני יודע לנצל חלבון לצרכי אנרגיה בעיקר של חומצה אמינית גלוטמין בצורת גלוטמינוליזיס וכן בצורת oxphos, וכן זקוק התא הסרטני לשומנים ליצירת קרומים בתא וכן לצורך אנרגיה-fatty acid oxydation.
מטרת הטיפול -לחסום את ערוצי האנרגיה של הגידול באופן ספציפי תוך הכרת ערוצי האנרגיה המועדפים על ידי כל גידול וגידול.
חסימה של ערוץ בודד תגרום לגידול להסיט את עיקר המאמץ המטבולי שלו לערוצים האחרים ובכך במקום להחלש הוא רק יתחזק, ולכן נהיה חייבים לחסום את כל הערוצים האפשריים במקביל.
חסימת הערוצים נעשית על ידי תרופות קונבנציונליות שבמקור שימושן הוא אחר אבל נחקרו ונמצאו בעלות השפעה על הנתיבים המטבוליים של הגידול. תרופות אלו זמינות וזולות כגון-אספירין, דוקסילין, מטפורמין ועוד…
חסימה נוספת נעשית על ידי תזונה קטוגנית מיוחדת-ששוללת מהגידול את הסוכר והפחמימה.
חסימה נוספת נעשית על ידי מגוון משלימי תזונה וצמחים.
במקביל העלאת רמת החמצון בגוף באמצעים שונים כגון נשימות, פעילות ארובית, תא לחץ חמצני, הזרקות אוזון יועילו לתהליך. במקביל נבצע חיזוק מערכת החיסון בשיטות שונות וניקוי הגוף מפסולת במערכת העיכול והכבד.
התא הסרטני במצב של חסימה מטבולית יתקשה יותר להתפתח ויהיה חשוף בהרבה לטיפולים כימיים, ביולוגיים, אימונולוגיים ואחרים.